אל: יצחק רבין מאת: בעז אפלבאום | בעז אפלבאום

“…מן ה-18 ביוני 1992, ערב הבחירות ממש, שיגרתי אליו מדי שבועיים-שלושה מיני ניירות ותזכירים (שתוכנם לא הודלף מעולם – אלא אם נועדו להתפרסם, כרשימות עיתונאיות) – שמטרתם – להתריע, להציע, להמליץ, לייעץ, לספר, לשתף. וגם נפגשתי איתו. איתן הבר היה העד היחיד בפגישות המאורגנות (יצחק רבין היה יושב, אז, ברגליים מורמות על השולחן: נינוח, מאזין, שואל, סקרן, מעורב, בקי בפרטים). לא נרשם בהן שום נייר ולא הוקלט מאום.
רבים מן המכתבים – הם תשובות להערותיו וניזונים מהתייחסויותיו, משאלותיו, תגובותיו.
והיו גם פגישות אקראיות, באירועים מזדמנים ואצל חברים משותפים. מכתביו אלי מעטים – שהרי לא היה כתבן בלתי נלאה, וגם לא בורך בזמן מיותר – ואת תוכן רובם, לא ניתן לחשוף היום; מלבד זאת, צריך להותיר משהו גם לספרים הבאים: זכרונות, ניתוח מצבים ואנשים, אנקדוטות.
רוב מכתבי שלי אליו מופיעים פה. הסיבה? רצון לחלץ איזשהו כאב נורא, סוגר. אגואיסטי? אולי.”
בועז אפלבאום.