בלי | אריה פלגי

כך נפתח הספר: “אני סבא בלי נכדים, פנסיונר בלי פנסיה, עיתונאי בלי עתון, וקיבוצניק בלי קיבוץ”. האם אלו בעיות פרטיות של המחבר או שמא הניסוח האישי מרמז על סוגיות משותפות לרבים בישראל? ייתכן שמאחורי הצגת הדברים, רבים ימצאו מכרים מעניינים: את עצמם, את עולמם ואת נסיונותיהם. ב-בלי הם מסתדרים בארבעה מעגלים. באישי, ובו דיווח מה קורה כאשר לא מחפשים את האמת אבל נדמה שמוצאים אותה?
במעגל היהודי, בתקופה בין “ליקוי אלוהים” (השואה), לבין ליקויי העם הנבחר (בישראל הגדולה), מה עלה בגורל הניסיון הציוני גם למרוד ביהדות וגם לשמור עליה?
במעגל התקשורתי, בעזרת דוגמאות רבות מן העיתונות הישראלית ביניהן גם “עלייתו ונפילתו של ‘על המשמר”‘, מזמין המחבר לבחון את כתב האישום נגד המעצבת הגדולה של המאה העשרים, התקשורת.
המעגל הקיבוצי, עוסק בשאלה, האם ומדוע הברבור הקיבוצי הגאה היה לברווזון מזולזל, מדוע אנשי קיבוץ כה רבים זרעו ברינה וקוצרים בדמעה, כיצד ואיזה קיבוץ ישרוד או יקום בעשורים הקרובים? אריה פלגי, חבר קיבוץ גבעת עוז, עיתונאי, לשעבר חבר מערכת “על המשמר” ובין היתר עורך המוסף “חותם”. פרסם ספרים: הינשופים והצריף, שלום ולא יותר, שנות התיקו, רעידת אמונה בקיבוץ, בוקר טובה שואה וגבורה.