פונטנלה | מאיר שלו

מיכאל יופה – בן חמישים וחמש, אב לתאומים, והאדם הנורמלי היחיד במשפחת יופה, לדעתו – מספר את תולדות חייו. תחילתן בסבו ובסבתו הבאים אל העמק, הוא הולך והיא רוכבת על גבו; המשכן בבנות המשפחה: בחנה הצמחונית – הקנאית, אמו של מיכאל, שבעלה ובנה בוגדים בה; בפנינה היפה, שנאלצה לתת את בנה לאביה ונסתגרה בביתה; בבתיה, שהתחתנה עם גרמני והוגלתה אתו לאוסטרליה במלחמת-העולם השניה; וברחל הקטנה והחכמה, שבעלה נפל במלחמת השחרור ושוב אינה יכולה לישון לבדה.
סיפורי אהבה ושנאה: בין אב לבנותיו, בין בן לאמותיו, בין נשים לבני זוגן, ב"ימים-ההם" ובזמן הזה – במשפחה שנסתגרה בזיכרונותיה ובחצרה. ובלב הסיפור: פרשת האהבה בין מיכאל לבין אניה הוא נער צעיר והיא אישה צעירה. אהבה שראשיתה הצלת חיים וסופה בסופם.
שמו של הספר בא מן המושג Fontanelle שהוא המרפס – הרווח שבין עצמות הגולגולת של תינוקות בני יומם. רווח זה נסגר בדרך כלל עד לגיל שנה.