ספור על עזה וגדיים שבעה אלונה פרנקל

ספור על עזה וגדיים שבעה
אלונה פרנקל
“בבית קטן בקצה היער גרה אימא עיזה עם שבעת הגדיים שלה. היו הגדיים רעבים מאוד. אמרה להם אימא: “אלך לשוק ואביא לכם דברים טובים לאכול. אבל אנא, היו זהירים. ביער גר זאב רע, רעב וטורף”.

כך פותחת ומספרת מחדש אלונה פרנקל את המעשייה הידועה על האם שהלכה לשוק לקנות צרכי מזון והשאירה את שבעת ילדיה- גדייה בבית, ועל הזאב הרעב והטורף ששתה ביצים רכות, כדי שקולו יהפוך נעים וערב ואת רגליו טבל בקמח כדי שילבינו- וכל זאת כדי שהגדיים הסגורים בבית יאמינו שהוא אמם ויפתחו לו הדלת.