לא אבודה בקריון | מיטל נסים

נָשִׁים בְּכָל מִינֵי שְׁלַבֵּי סְטַיְל רָאִיתִי
הוֹלְכוֹת בִּשְׂדֵרַת עֹפֶר
כְּשֶׁהַשָּׁנִים חָלְפוּ הַפְרִיזוּרָה הִשְׁתַּנְּתָה
הָרֵיחַ הִתְמַתֵּן – לֹא צָרִיךְ לִסְתֹּם תָּ'אַף יוֹתֵר
יֵשׁ בִּקֹּרֶת
יֵשׁ פִּקּוּחַ
הַגָּזִים הָרְעִילִים רְעִילִים פָּחוֹת
הַחוֹלִים בְּסַרְטָן הִבְרִיאוּ וּמֵתוּ בַּסּוֹף
וְהַקִּרְיוֹן לֹא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ,
קוֹלוֹת דְּמֵי הַפּוֹעֲלִים טֶקְסְטִיל אָתָא
זוֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה
וְהַקִּרְיוֹן לֹא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.
חַיִּים שְׁלֵמִים
וְהַקִּרְיוֹן לֹא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ.
מֵהַמִּרְפֶּסֶת אִמָּא שֶׁלִּי בְּאֶמְצַע הַסְּפּוֹנְגָ'ה
שָׁרָה לוֹ אִינְתָא עוּמְרִי, וְאַחַר כָּךְ
דּוֹהֲרוֹת אֶל תּוֹךְ מֵרוֹץ הַזְּמַן
שֶׁלֹּא יִסְגְּרוּ עָלֵינוּ אֶת הַחֲנוּיוֹת
חוֹזְרוֹת כְּמוֹ אִשָּׁה מֻכָּה הַבַּיְתָה
עִם הַקְּנִיּוֹת.