כאילו התבוננו בהם בעצמם

סיפורים משנות השמונים והתשעים, מסין הנפתחת אל העולם ואל עצמה. לראשונה מאז ייסוד הרפובליקה העממית של סין משילים מעליהם סופריה את כסות האידיאולוגיה הרשמית ומתנערים מן המחויבות רבת השנים לכתיבה דידקטית מוסרנית. בתוך כך הם מסיטים את מוקד התבוננותם מן הכלל אל הפרט וקוראים דרור לנהייתם אל הביטוי האישי באמצעות צורות וטכניקות כתיבה חדשות. עם זאת, סין על תהפוכותיה הקשות בעת החדשה, קודם להרפיה הפוליטית הנוכחית, היא הרקע לרוב סיפורי הקובץ. הספקנות ותחושת האובדן והחלל הריק הניכרות בהם מלוּוות בהתבוננות נוקבת של גיבורי הסיפורים בעצמם כפרטים וכבני האומה הסינית, ובחיפוש מתמיד אחר נקודת-אחיזה כלשהי, אם אישית ואם לאומית-תרבותית. בחרה ותירגמה מסינית אמירה כץ, בהשתתפות דן לאור.